L'Iran a conquis la Syrie, Mordechai Kedar
L'article source en hébreu se trouve sous la version française...
Depuis les deux dernières années, nous nous sommes habitués au fait que
Mais la situation sur le terrain est totalement différente, car les forces iraniennes qui se trouvent en Syrie ne sont plus depuis longtemps des gangs ou des milices mais une véritable armée à tout point de vue, dirigée par les Gardiens de la révolution, avec des unités d'infanterie, des commandos, des chars, de l'artillerie, une force aérienne, des unités de renseignements et de logistique et cela s'est construit peu à peu au cours des quatre années écoulées, pratiquement sans couverture médiatique.
L'opération militaire la plus importante effectuée par l'armée iranienne en Syrie a été la libération de la ville d'Alep dans le nord de
Depuis le début de
Les forces régulières iraniennes ont profité du vide créé par le retrait de l'Etat islamique et ont conquis les étendues désertiques de
Les forces militaires iraniennes en Syrie ont des bases importantes qui leur donnent toute liberté d'action. D'abord et avant tout parmi ces bases se trouve l'aéroport de Palmyre qui permet à l'Iran de transférer vers
Israël était très préoccupé et cette année des cibles ont été attaquées dans la région de Palmyre. Selon des sources étrangères, les cibles visées étaient des dépôts de missiles importés d'Iran.
Cela met en évidence un changement fondamental dans le comportement iranien: Jusqu'à récemment, l'Iran utilisait des vols commerciaux déguisées pour transférer des armes et des missiles à l'aéroport international de Damas, et selon des sources étrangères, Israël a attaqué à plusieurs reprises ces entrepôts dans l'aéroport et aux alentours. Les Iraniens en ont conclu que le renseignement israélien a recruté des citoyens syriens travaillant dans l'aéroport ou vivant à proximité qui lui servent de sources d'information. La proximité géographique de Damas permet à l'armée israélienne d'agir efficacement contre des cibles près de la capitale syrienne.
Cependant, l'aéroport de Palmyre se trouvent à des centaines de kilomètres d'Israël, la région est peu peuplée et il est plus difficile d'y trouver des sources d'information sur les transferts d'armes iraniennes. Mais Israël a quand même réussi à lancer une attaque sur Palmyre à partir d'autres sources d'information. Cette question montre comment la guerre des renseignements continue même si le public n'en a pas connaissance, ce qui est mieux.
Récemment des informations ont fait état du fait que l'Iran a mis en service un autre aéroport, Alsin qui se trouve dans le sud de
L'Iran est en train de devenir dans les faits une puissance régionale qui contrôle militairement un immense territoire, de l'Asie centrale à
Le détail important dans ce contexte est que tout cela se déroule sous l'œil vigilant des deux puissances mondiales,
Les Etats-Unis ont observé le renforcement militaire de l'Iran en Syrie, qui a commencé il y a quatre ans sans s'y être opposés sérieusement, sauf récemment en abattant des drones, un petit coup pour l'Iran. Jusqu'en janvier 2017, les États-Unis ont laissé faire parce qu'Obama a voulu favorisé l'hégémonie des Chiites arabes et iraniens sur le Mashreq, monde arabe situé à l'Est d'Israël, alors que le Maghreb resterait une zone sunnite.
Depuis que Trump est entré dans
Il est également possible qu'il y ait une entente entre le gouvernement Trump et les Russes permettant à l'Iran de contrôler les parties centrale et orientale de
Les forces de la coalition chiite qui ont envahi
Ainsi, suite aux mauvaises intentions de l'administration Obama et aux choix prioritaires de l'administration Trump, l'Iran est devenu le vainqueur manifeste de la guerre en Syrie. Personne dans le monde ne réussira à chasser l'armée iranienne de Syrie et nous devons - en Israël, en Europe et aux Etats-Unis - s'habituer au fait que l'Iran s'étend désormais sur une grande partie de l'Irak, de
Il y a deux ans, alors que
Aujourd'hui l'évaluation est complètement différente : à la place de
Le pire c'est le fait que les média israéliens, même s'ils rapportent de temps en temps des nouvelles des forces iranienne en Syrie, ne montrent pas une image de la situation menaçante résultant de la présence iranienne reliant les points sur la carte du pays qui était autrefois
Adapté par Danilette à partir de l'article original et complet en hébreu ci-dessous
איראן כבשה את סוריה
במהלך השנתיים האחרונות התרגלנו לעובדה שרוסיה העבירה כוחות לסוריה והיא שולטת על רצועת החוף הסורי, על נמלי הים ועל שני בסיסי אויר. אנחנו גם רגילים למצב שחיזבאללה, כוח מיליציוני שיעי לבנוני, מעורב בלחימה בסוריה ומהווה משענת חשובה לצבא אסד. שמענו על מיליציות שיעיות נוספות שהגיעו מעיראק ומאפגניסטן תחת פיקוד משמרות המהפכה האיראניים, ומידי פעם סובלים הכוחות השיעים הללו אבדות על אדמת סוריה. הרושם שהתקבל הוא שאיראן שלחה כמה כנופיות שיעיות להילחם בכנופיות סוניות על אדמת סוריה.
המציאות בשטח שונה לחלוטין, כי הכוח האיראני בסוריה כבר מזמן איננו כנופיות או מיליציות אלא צבא לכל דבר ועניין. מי שממונה על בניין הכוח האיראני בסוריה הוא משמרות המהפכה, כוח צבאי סדיר איראני. לא מיליציות ולא כנופיות. צבא. לכוח זה יש יחידות רגלים, קומנדו, שריון, תותחנים, חיל אויר, מודיעין ויחידות לוגיסטיקה. צבא איראני זה נבנה על אדמת סוריה במהלך ארבע השנים האחרונות, לאט וכמעט ללא כיסוי תקשורתי.
המבצע הצבאי הגדול ביותר שצבא איראן בסוריה נטל בו חלק היה המבצע לשחרור העיר חלבּ בצפון סוריה שהסתיים בדצמבר 2016. המבצע הזה התבסס על שיתוף פעולה רוסי-איראני כשרוסיה מפציצה מן האוויר וכוחות איראנים יחד עם חיזבאללה ומיליציות שיעיות אחרות מתקדמות על הקרקע ומוסרות את השטחים שכבשו לידי צבא אסד.
מאז תחילת 2017 מרחיבה איראן את תחום שליטת כוחותיה אל החלקים המדבריים של מרכז סוריה ודרומה, החלקים שהיו תחת שליטה של "מדינת האסלאם" (דאע"ש) הסונית עד לפני כמה חודשים. כיום נלחם ארגון זה על שרידותו בשלושה מוקדים: בעיראק בעיר מוצול, בסוריה בעיר רקה בירתו ובדיר א-זור במזרח סוריה. אחרי שמוצול תיפול בקרוב בשלמותה בידי צבא עיראק, סביר להניח שרקה ודיר א-זור יפלו גם הן.
הכוחות הסדירים האיראניים ניצלו את החלל השלטוני שנוצר בנסיגת כוחות דאע"ש והשתלטו על המרחבים המדבריים של מרכז סוריה ומזרחה. להערכתי איראן שולטת כיום על יותר מ-60 אחוזים משטח סוריה, הן באופן ישיר באמצעות הכוחות הסדירים של משמרות המהפכה והן באופן עקיף על ידי חיזבאללה והמיליציות השיעיות האחרות. רובו של השטח מדברי והאוכלוסייה בו דלילה.
הכוחות הצבאיים האיראנים בסוריה מחזיקים מספר בסיסים חשובים המקנים להם חופש פעולה מלא. ראש וראשון בבסיסים אלה הוא שדה התעופה תדמור שבמרכז המדינה, המקנה לאיראן את היכולת להעביר לסוריה דרך האוויר, בטיסות ישירות מאיראן, כל פריט צבאי שעולה על רוחה, בעיקר טילים, פגזים וסוגי תחמושת אחרים. ישראל מודאגת מאוד ממצב זה ובחודש מרץ השנה תקפה מטרות באזור תדמור. על פי מקורות זרים היעד שהותקף היה מחסן טילים שהובאו מאיראן.
הסיפור מצביע על שינוי מהותי באופן ההתנהלות האיראני: עד לאחרונה השתמשה איראן בטיסות מסחריות מוסוות כדי להעביר כלי נשק וטילים לשדה התעופה הבינלאומי של דמשק, ועל פי מקורות זרים ישראל תקפה שוב ושוב מחסנים בשדה תעופה זה ובסביבתו. המסקנה שהסיקו האיראנים היא שהמודיעין הישראלי גייס אזרחים סוריים העובדים או גרים בסביבה והם משמשים לו מקורות של מידע מודיעיני במקום. הקרבה הגיאוגרפית של דמשק לישראל מאפשרת לצהל לפעול ביעילות נגד מטרות בסביבת הבירה הסורית.
לעומת זאת, שדה התעופה של תדמור מרוחק מאות קילומטרים מישראל, סביבתו דלת אוכלוסין ואם איראן תפעיל אותו באופן ישיר יקשה על ישראל לגייס מקורות אנושיים שיעבירו אליה מידע על נשק איראני. אלא שגם בתדמור ישראל תקפה, ייתכן על בסיס מידע שהגיע ממקורות אחרים. עניין זה מראה עד כמה מלחמת המוחות ממשיכה בכל עוזה, גם אם היא נסתרת מעיני הציבור, וטוב שכך.
לאחרונה הגיעו ידיעות על כך שאיראן החלה להפעיל שדה תעופה נוסף, אלסין, שנמצא בדרום סוריה באזור אלתנף, קרוב למשולש הגבולות סוריה-עיראק-ירדן. בקרבת מקום יש מעבר גבולות בין עיראק וסוריה, ושליטה עליו מאפשרת לאיראנים להעביר לתוך סוריה את מי ואת מה שירצו. הפעילות האיראנית לאורך גבול סוריה עיראק נועדה ליצור רצף יבשתי בין איראן וסוריה דרך עיראק, רצף אשר יאפשר לה להניע כוחות באין מפריע לאורך כל הדרך עד לבנון הנמצאת כבר תקופה ארוכה תחת שליטה מעשית של חיזבאללה, הזרוע הלבנונית של התמנון האיראני. כך איראן הופכת למעשה למעצמה אזורית השולטת בפועל באמצעות כוחות צבאיים שלה על מרחב אדיר, ממרכז אסיה עד הים התיכון.
פרט חשוב בהקשר זה הוא שכל זה מתרחש תחת העין הפקוחה של שתי המעצמות הגלובליות, רוסיה וארה"ב, כל אחת בשל האינטרס שלה. האינטרס הרוסי ברור: חיזוק משטר אסד וחיסול כל הארגונים הסונים שפעלו נגדו בכסף ובהכוונה מסעודיה וממדינות ערביות סוניות אחרות כולל תורכיה. פוטין "אילף" את ארדוע'אן והוא היום מפוחד מהכורדים של סוריה יותר משהוא שונא את אסד ואת בני בריתו האיראנים ולכן הוא הפך לחוליה חשובה בקואליציה הרוסית-איראנית התומכת באסד.
ארה"ב רואה את ההתעצמות האיראנית בסוריה שהחלה כבר לפני ארבע שנים ולא נוקטת שום פעולה רצינית נגד ההתעצמות הזו, למעט הפלת שני מל"טים לאחרונה, מכה קלה בכנף האיראנית. עד ינואר 2017 ארה"ב הסכימה בשתיקה שכן אובמה רצה להעצים את האיראנים על חשבון הסעודים, וייתכן אף שחשב שעדיף לתת לשיעים הערבים והאיראנים את ה"משרק", העולם הערבי שממזרח לישראל, ואילו "המע'רב", ממצרים מערבה, יהיה אזור סוני.
מאז שטראמפ נכנס לבית הלבן הוא קבע שהמטרה העיקרית לפעילות האמריקנית בסוריה היא חיסול מדינת האסלאם, דאע"ש. ארה"ב עוסקת בעיקר ביצירת כוחות "מורדים מתונים" ובריתות עם כורדים אשר יחד עם סיוע אמריקני מהאוויר יחסלו את הח'ליף אבו בכר אלבגדאדי ואת המדינה שהקים. הסיבה להתמקדות בדאע"ש הייתה החשש האמריקני והאירופי שהמודל המדיני-טרוריסטי של מדינת האסלאם יהפוך בתודעת המוסלמים למודל מצליח, דבר העלול להביא להקמת מושבות של מדינת האסלאם ברחבי העולם, כולל אירופה, תוך התבססות על ציבורים אסלאמיים מקומיים.
טראמפ לא ראה בהתעצמות האיראנית בסוריה עניין שיש להתייחס אליו באופן נחרץ. לדוגמה, ארה"ב לא יזמה דיון במועצת הביטחון של האו"ם בעניין זה, למרות שעל פי החלטות מועצת הביטחון אסור לאיראן לשלוח כלי נשק אל מחוץ למדינה. ייתכן אף שהיה בממשל האמריקני מי שראה את ההשתלטות האיראנית על המדבר הסורי כהתפתחות חיובית, כדי שלא ייווצר חלל שלטוני במדבר הסורי, שכן חלל כזה עלול לסייע להתפתחות גורם בעייתי כמו מדינת האסלאם.
ייתכן גם שקיימת הבנה בין ממשל טראמפ ובין הרוסים לאפשר לאיראן להשתלט על חלקים במרכז סוריה ובמזרחה שרוסיה איננה מעוניינת בהם, כדי שחלקים אלו לא ייהפכו למקלט לגורמי דאע"ש ודומיהם, וכאן מגיע הניסיון המר של האמריקנים באפגניסטן: אחרי שהופל שלטון הטאלבאן בסוף 2001 הוזנחה מרבית שטח המדינה וכיום טאלבאן שולטים במרבית שטחה של אפגניסטן.
קואליציית הכוחות השיעים שפלשו לסוריה (איראנים, לבנונים, עיראקים, אפגנים) מבצעת טיהור אתני נגד האזרחים הסוריים הסונים, ובחלקים שונים במדינה סילקו לכל הרוחות את התושבים הסונים כדי ליישב בבתיהם וביישוביהם מהגרים שיעים מסוריה, מעיראק ומאפגניסטן.
כך, בין כוונות הזדון של ממשל אובמה וסדרי העדיפות של ממשל טראמפ הצליחה איראן להפוך למנצחת הברורה של המלחמה בסוריה. אף אחד בעולם לא יצליח להוציא מסוריה את הצבא האיראני, ועלינו – בישראל, באירופה ובארה"ב – להתרגל לעובדה שאיראן כיום כוללת חלקים גדולים מעיראק, מסוריה ומלבנון. חיזבאללה הלבנוני מחובר היום קרקעית עם איראן, וזו הסיבה שחסן נצראללה מרגיש כל כך בטוח מול ישראל, החוששת אפילו להקים קיר בטון בתוך שטחה כדי שיגן על אזרחיה מפני צלפי חיזבאללה.
לפני שנתיים, כשסוריה הייתה בעיצומו של תהליך ההתפרקות היו ישראלים שטענו שהמצב הבטחוני של ישראל השתפר כי סוריה ירדה ממפת האיומים וחיזבאללה שקוע עד צוואר בבוץ הסורי. כיום ההערכה שונה לחלוטין: במקום סוריה קיבלנו את איראן כשכנה מיידית, וחיזבאללה כבר אינו ארגון מבודד בלבנון אלא זרוע חשובה של גוף איראני ממשי, חזק ומאיים החונה במרחק קטן מהגבול הישראלי.
החמור מכול הוא העובדה שהתקשורת הישראלית, למרות שהיא מביאה מידי פעם ידיעות על הכוח האיראני בסוריה, היא איננה מציגה את התמונה הגדולה, המאיימת, הנובעת מהקו האיראני המחבר את הנקודות על מפת המדינה שבעבר הייתה סוריה. איראן היא המנצחת הגדולה, האולטימטיבית, של מלחמת האזרחים בסוריה, וככל שנכיר – אנחנו והעולם – בעובדה זו מוקדם יותר, כך ייטב לנו ולעולם.